'שלח לי שקט טוב מוגן' (יונה וולך): די למפגעי הרעש בחיק הטבע

"וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל… וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ" (שופטים ג 11-10)

"שלח לי שקט ירחי…" (יונה וולך, 'שקט')

מי מכם לא מכיר את המצב הבא: יצאתם עם חברים או עם המשפחה לטבע, לפארק או שטח פתוח וכל רצונכם היה רצון להעביר לילה נינוח בטבע, שבת נעימה ליד מעין. אי שם בשעת ערב (אם לא כבר שהתמקמתם) מגיעה חבורת דציבלופילים (חובבי רעש) צעירה, מצוידת ברמקולים מחוברים לרכב או לגנרטור, משמיעה מוסיקה בקולי קולות ואינה מפסיקה עד אמצע הלילה, ואין לאל ידכם (או למשטרת ישראל) להושיע? 

לנו זה קרה כמה וכמה פעמים בעבר (בעין אורחה, על גדות הירדן ועוד) וגם באחת השבתות האחרונות, בה בִקשנו להעביר שבת נעימה ושקטה בחוף מוסדר (צאלון) ליד הכנרת. החוף נקי ומטופח, המפלס שעלה מעורר שמחה, אבל מהר מאד מסתבר שדבריה של יונה וולך על "שקט מופתי" לא הולכים להתממש וה'קסם על ים כנרת' דומה יותר לקסאם: ארבע חבורות של מסוממים/שתיינים התמקמו במרחק מופתי אחת מהשניה בכל רחבי החוף, וסיכלו כל אפשרות ליהנות מערב שבת שקט, שלא לומר אוירת קדושה. למפעיל החוף (איש נפלא!) לא היה דבר לעשות בנידון, ורק בחצות הלילה נכפתה הפסקת הרעש על הדציבלופילים הללו בהתערבות המשטרה. וזה עוד בחוף מוסדר; אם זה סתם כך בשטח ציבורי פתוח אין מה לעשות עם מרעישים כאלו: יכולתכם לישון נתונה בידיהם, אלא אם כן תחליטו לקפל את האוהל ולעבור למקום אחר (שגם בו אין ערובה לשקט כלשהו). לבקש מהם להחליש זה כנראה הדבר האחרון (תרתי משמע) שתרצו לעשות.

ובכן, הגיעה השעה להפסיק את הטרור הבזיוני הזה, שאחת הדרכים לתאר אותו היא השתמעותו התרבותית (או חסרת התרבות) של הליברליזם הישראלי בקרב מי שאינם נמנים על הוגיו המובהקים, אם לנסח זאת בעדינות רבה (ונטולת מאפיינים מגזריים). גם אין זה המקום להרחיב השלכותיה הרגשיות והחינוכיות הבעייתיות של תרבות הטרנס על נפש האדם; עשה זאת פרופ' מרדכי רוטנברג במבט בין-תחומי בספרו ממקדש למדרש, פונד-מנטליזם פסיכולוגי ויהדות (שוקן, תל-אביב תשס"א, עמ' 71-40).

אשתי ואני שלחנו בעקבות זאת מכתב לאחראים בכנרת ובו בקשה לצמצום שעות ומידת הרעש בחופים המוכרזים בכנרת, עם העתק לשר הפנים ולשר להגנת הסביבה, וקיבלנו מכתב תשובה הגון המראה שהכיוון של החקיקה הארצית הוא נכון. אביב לביא ואסף ליברמן דברו על זה בתוכניתם 'יהיה בסדר' בעזרת עבדכם הנאמן (תחת השם 'רועי'), ראו (שמעו, ליתר דיוק) דקה 18 ואילך.

חברים, נדרשת כאן רוח אזרחית גבית רחבה: על מחוקקינו להבין שהעם נקעה אוזנו, ושמי שרוצה להרעיש יתכבד נא וישים אוזניות (היום זה אפילו באופנה באי-אלו מסיבות). בלשון המשפטית של ה'מידתיות' אפשר לנסח זאת כך: משנקלעו שניהם לאותו מקום, זכותו של הדציבלופיל להרעיש אינה גדולה מזכותו של האדם הסביר לישון בשקט. על החוק להגן על זכותו של אדם לנוח בטבע באופן הבא: משתתקבל תלונה במשטרה על דציבלופיל שכזה המרעיש בערב או בלילה הוא ידרש להפסיק. אם יתנגד, הוא יסולק מהמקום ואם יתנגד אף תוחרם מערכת ההגברה שלו ויוטל עליו קנס.

אתם מוזמנים מאד להעביר את הנושא הזה לידיעת כל מי שאתם חושבים שיתכן וסבל לאחרונה מעבריינות רעש (חוקית) שכזו, בכדי לעודדם לשלוח מכתב ברוח זו לראש המועצה הרלבנטי, עם העתק לשר הפנים (יש את הדוא"ל שלו באתר הכנסת) ולשר להגנת הסביבה.

בברכת "שלח לי שקט בין כוכבים" וקיץ נעים לכולם

מודעות פרסומת

3 תגובות

  1. מצטרפת לדברים. היה לי משהו דומה בנגב
    והמשטרה לא יכולה לעשות כלום, אם היא בכלל מגיעה.

מה דעתך?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s