בעקבות בחירות 2015: מתי יהיה בישראל שמאל סוציאל-דמוקרטי?

מושרשותו של הניאו-ליברליזם בשמאל הישראלי

הרבה כבר נכתב על הבחירות שחלפו. במאמר בשם 'בחירות 2015: הכשל המעמדי של השמאל' כתב פרופ' דני גוטוויין על כך שהבחירות האחרונות לא היו 'טעות' של מצביעים בני המעמד הנמוך בחברה הישראלית, אלא הבעת אי-אמון מעמדית של העניים בשמאל, הנתפס כמחוז שבע ומנותק. השמאל, לטענת גוטווין, ברובו אינו מנסה לכונן ממלכתיות הוגנת אלא פשוט עושה את מה שעושים שאר המגזרים: משתמש במשטר המגזור וההפרטה לשם שירות האינטרסים של חבריו, תוך התעלמות מבעיותיהם של העניים בישראל. התיזה של גוטווין ודאי מעצבנת רבים, אך דומה כי לא לחינם: בעשורים האחרונים מפלגות השמאל-מרכז כמעט אינן מאתגרות את המדיניות הניאו-ליברלית המקודמת על ידי ממשלות ישראל, ולמעשה לקחו חלק בגלי ההפרטה.

פרופ' דני גוטוויין (מתוך דף הויקיפדיה שלו)

נקודת המבחן להבדל בין שמאל לימין נהייתה שאלת התמיכה בהקמתה של מדינה פלסטינית, אולם חלק נרחב מהשמאל הישראלי מורכב למעשה מאנשים שהניאו-ליברליות שלהם מאפילה על הסוציאל-דמוקרטיות שלהם; שרצונם בהִפרדות מהפלסטינים נובע מרצון 'להפרד מהם לשלום', במובן של רצון שלא להעמיס תקציבית על ממשלת ישראל; שבשאלות היסוד הפנים-מדינתיות של חברה וכלכלה בישראל הם בעצם דומים מאד לבנימין נתניהו שאותו הם מקפידים לגנות.

אם 'שמאל' משמעו סוציאל-דמוקרטיה

איני חושב שיש לשמאל בלעדיות על רעיון הסוציאל-דמוקרטיה. אולם אם 'שמאל' במיטבו הוא סוציאל-דמוקרטיה, הרי שישנן נקודות הטעונות תיקון בחלקים מן השמאל הישראלי. למשל, ההגנה הבלתי מוגבלת של ההסתדרות ומפלגת העבודה לדורותיהן ביחס לבכירים שבעובדי הנמלים וחברת החשמל: היה אפשר לחשוב שלא פחות מהגנה על מקבלי משכורות עתק מהמדינה בשם עקרון העבודה המאורגנת, היה על השמאל לדאוג לעובדי ניקיון, שמירה, עובדים סוציאליים, מורים, ולמקבלי שכר מינימום.

אם יש שמאל סוציאל דמוקרטי בישראל, אפשר לצפות ממנו להשמיע דרישה להגבלת פערי השכר בין שיאני השכר במגזר הציבורי (למשל מנהל מרפאת מומחים בקופ"ח כללית, הרמטכ"ל, המפכ"ל ונגידת בנק ישראל) לבין שכר המינימום. למשל, שפער זה לא יעלה על פי שתים-עשרה, ברוח מספר שבטי ישראל (או 13, אם נכלול את דינה בת לאה ויעקב), כלומר ששכרם של הבכירים בשירות המדינה לא יעלה על כששים אלף ₪. בכסף שיתפנה אפשר יהיה להעביר רבים מעובדי הניקיון והשמירה שהמדינה מעסיקה באופן קבלני ונצלני (נכון לשנת 2014 היו אלה כ-408,600 עובדים במגזר הציבורי, שהם 38% [!] מכלל המועסקים בו) להעסקה ישירה והוגנת יותר.

תובנותיו של גוטווין חשובות מאד, כי כאשר בוחנים את המפה הפוליטית בישראל, נראה כי החלוקה ל'ימין' ו'שמאל' לאורה הבלעדי של הסוגיה הישראלית-פלסטינית, הביאה להזנחת שאלות חברתיות-כלכליות. אפשר היה להגיע למכנה משותף רחב מאד לגבי קידומה של ישראל כחברה סוציאל-דמוקרטית בין רוב סיעות הכנסת, אבל משום אנו, כחברה, עושים כמיטב יכולתנו בשביל לא לדבר על נושאים חיוניים דוגמת

(1) העתיד של ילדינו ונכדינו בישראל המצופפת וממגדלת (מלשון מגדלי מגורים) את עצמה לדעת, המעודדת ילודה ללא סוף אך לא לוקחת אחריות ממשית על רווחתם ('חמשת הממי"ם') של הילדים הללו, לכשיתבגרו, ועל הצפיפות הנוראה שתווצר כאן בתוך כמה עשורים;

(2) יצירת תיקון עומק (בדמות העלאת שכר המינימום וע"י הוזלת יוקר המחיה, עליו אמנם מדברים רבות) למצב שבעטיו כשני מיליון ישראלים עובדים עניים עם פנסיה זעומה הולכים תוך כשני עשורים להזדקן ברחוב;

(3) ה'איסור' על מבקשי מקלט מאפריקה להתגייר: למה, למען ה', רומסים פקידי מדינת ישראל את הדבר שספר שמות היה מחשיב לאקט יהודי כל כך? הזנחת הנושא נובעת מברית שלא מדעת בין ארגוני סיוע לפליטים הסבורים שחובה עליהם להשאר בזרותם, לבין ארגונים 'יהודיים' הסבורים שהם מסתננים בעלמא. ובתווך, הציבור הרחב שמעדיף לשכוח שאי פעם יצאנו ממצרים.

בתוך אתגרים אלה ואחרים, יש לקוות שחברי הכנסת הנוכחית ושרי הממשלה שתורכב ישכילו לעבוד יחד למען עתיד טוב יותר לכולנו.

מודעות פרסומת

5 תגובות

  1. אז אתה בעד לתת לכל הזרים מאפריקה להתגייר ולקבל אזרחות ישראלית?

  2. לא לכולם. למי שמוכר על ידינו כפליט (כרגע נראה שהבירוקרטיה של משרד הפנים מכירה רק במעטים ככאלו), לאפשר לו להתגייר, אם זה רצונו.

  3. נדב – תודה על המאמר היפה הזה. קראתי את המאמר המקורי של גוטווין ואני חושב שהוא מציג תובנה חשובה – והיישומים הפרקטיים שאתה מציע מעניינים ואני מסכים להם בכל לב. אודה שלא חשבתי מימיי על בעיית הילודה כמשהו שדורש הסדרה. מכל מקום – הדברים נכונים, ובפרט אלה הנוגעים לגיור. תודה לך.

    הערה אחת – גוטווין צודק מבחינה עובדתית אודות הניאו-ליברליזם של השמאל, אולם השאלה היא האם ההסבר הזה הוא גם מה שעומד בשורש תבוסת השמאל. תראה, לשמאלנים ברחבי העולם יש פנטזיה ארוכת שנים שיום יבוא והם יצליחו לרכז את השיח הפוליטי סביב השאלה המעמדית. זה לא עבד בשום מקום. אינני יודע למה – ייתכן שכסף אינו מספיק חשוב לאנשים וייתכן שהנושאים האחרים מסיחים מדי את הדעת. כך או אחרת, הפתרון המרקסיסטי שמציע גוטווין אינו מאומץ בידי שום מדינה בעולם החופשי – כולל אלה שמונהגות בידי מפלגות סו"ד. חשוב לזכור זאת.

    התובנה של גוטווין כן חשובה לדעתי, אולם מסיבה אחרת. כוונתי לשלילת ההסבר הזהותי כגורם המפתח בתבוסת השמאל. יש הסכמה די רחבה בין הימנים לשמאלנים שלימנים, כלומר למזרחים (?) ולמעמדות הנמוכים, ישנה סלידה זהותית מהשמאל. המחלוקת היא עד כמה השמאל אשם בסלידה הזו – מכוחם של כל מיני גרבוזים למשל. אבל הסלידה הזהותית עצמה היא קונסנזוס ומוצגת כגורם המפתח שבגללו השמאל כשל מלגייס את קולות המעמדות הנמוכים – למרות שלכאורה האג'נדה שלו "מתאימה" להם יותר, גוטוויין בעצם טוען שהדבר כלל לא נכון – מפלגות השמאל הן ניאו ליברליות, ובגלל אשליות האוניברסליות שדרכה הן מוצאות צידוק אידיאולוגי למשטר ההפרטה – הן גרועות עבור מצביעי הימין עוד יותר, שכן הן מבטלות את המנגנונים העקיפים שדרכם יכולים המצביעים החלשים להשיג תשלומי העברה (תקצוב מוסדות דת או התנחלויות, לדוגמא). בקצרה, מבחינה רציונלית משתלם יותר למצביע החלש להצביע למפלגות הימין, שכן אלה מעניקות לו לפחות "מדינת רווחה מגזרית".

    כלומר – כוחו של גוטווין הוא בשלילת המרכיב הזהותי כהסבר לתוצאות הבחירות. שיח הזהויות הרי פשה בנו. שים לב לעליהום האחרון על דבריה (המטומטמים) של ענת וקסמן. אני חושב שגם המאמר שלך הלך לכיוון הזה, ועל כן -תבורך.

  4. תודה איתמר. בשונה מגוטוויין, איני שולל את ההסבר הזהותי כמרכיב בבחירות הללו, ומאידך לא עם כל הנחות המוצא שלו באשר להלאמה אני מסכים. אך הוא מציג נקודה חשובה (בין אם תקרא לה 'מעמדית', או פשוט 'חברתית-כלכלית') שרבים מתעלמים ממנה.

  5. מיפוי המפלגות בישראל בראש ובראשונה לפי מדיניות פנים חברתית כלכלית הוא רעיון מצוין.

מה דעתך?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s