זהירות, כַּכֶבֶת

לפני אי-אלו שנים, כשהייתי מחנך כיתה, נהגתי להאציל אחריות על תלמידי הכיתה: כל שבוע שניים אחרים היו 'מנהיגי השבוע'. לאחרונה אני שומע יותר ויותר את הביטוי 'כוכב השבוע' במערכת החינוך, והלב נחמץ: מה בין מנהיגות ל'כוכבוּת'? מאין השתרבב המונח הזה לשיח החינוכי, ובייחוד לחינוך היהודי? למה להשתמש בכינוי שמקורו בעבודה זרה ואלילות בשביל לבטא מנהיגות?

התשובה נעוצה כנראה בשטיפת המח המסחרית לה חשופים כולנו. המונח 'כוכב' נמצא במדיה בשימוש אלילי נרחב, ולא במקרה: American Idol, 'כוכב נולד'; בעולם הרוק ישנן 'במות' שסביבותיהן מתנים המעריצים את הערצתם ל'כוכב', גם כשמדובר באמן-יוצר צנוע, שכלל לא היה רוצה שיחשבו אותו לאליל.
למה? ההקשר אינו רק אמנותי, אלא גם חברתי-כלכלי. 'כוכב' קשור להערצה של מישהו מרוחק, שאינו בקשר אישי עם המעריץ אותו, הרוצה לחקות את ה'כוכב'; המעריץ לא אמור לעניין את הכוכב כאדם, יותר משכוכב מאדים דואג לבני האדם על כדור הארץ. זהו יחס מכני חד-כיווני בין 'כוכב' לבין 'דברים', לא לבני-אדם כבעלי אישיות ייחודית המצויים איתו בזיקת גומלין של אני-אתה (כפי שתיאר אותה מרטין בובר). ומעבר לכל זאת, הנה סיבת מיליון הדולר: במסגרת השיח האלילי, מובן מדוע ה'כוכב' המנותק צריך להרויח משכורות שמי שאמורים להעריץ אותו לא ירויחו במשך עשור.
למרבה האירוניה מסתבר שהדבר שהאשים בו קרל מרקס את הדת, קרי זריית חול בעיני ההמון, עושה הקפיטליזם החזירי (דומני שיש סוגי קפיטליזם שאינם כאלה) בעזרת 'עבודת הכוכבים'. למרבה התדהמה, עושה מט"ח (זרוע מרכזית של משרד החינוך) שימוש במושג 'עבודת כוכבים' ככלי חינוכי. מי היה מאמין? כוחו החולני של חילון השפה. אולי מט"ח ישתמשו גם בשפיכות דמים וגילוי עריות בשביל תוכניות 'חינוכיות' שלהם? זה הרי בסה"כ 'יהרג ובל יעבור' במסורת היהודית, לא משהו רציני. האם עבודת כוכבים היא המסר שמשרד החינוך של מדינת היהודים אמור להשריש?
אלילות: ייצוג כוזב של האל או הפרת אנושיות האדם?
ישנן כל מיני דרכים להבין את איסור העבודה הזרה במסורת היהודית, מאז המקרא. הרמב"ם וליבוביץ, למשל, מיקדו את תשומת הלב של חטא האלילות בפגיעה בייצוג האמיתי של האל. ובכן, הם ודאי לא התכוונו לרע. אולם נוכח איום הפוסט-הומניזם, נראה שאין בכך די. כיוון שונה להבנת האלילות הוא זה הרואה אותה גם כבעיה אנושית, כפגיעה באנושיות האדם. כך כתב למשל ד"ר מיכה גודמן, בעקבות הרב א"י השל:
"יותר משהאלילות היא בעיה תיאולוגית, היא בעיה הומאנית" ('אחרית דבר', בתוך יונתן זקס, רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו: מורשת הדת העתיקה בעולם, מאנגלית: מנשה ארבל, שלם, ירושלים התשס"ז, עמ' 177)

עבודת הכוכבים רעה לא רק כי האל האמתי הוא אחד בלבד, אלא כי העולם האלילי כופר באדם ובזיקותיו הבריאות לזולת ולעולם; עבודת הכוכבים מבקשת להפוך את בני האדם ל'דברים' נטולי אישיות, החולקים עולם מאגי בו 'דבר' משפיע על 'דבר', לא עולם פתוח של זיקת דו-שיח.

מחנכים, הזהרו אפוא בדבריכם: 'כוכב השבוע' ככינוי למנהיגות אינו שם הולם לחוש האחריות המוסרית והחברתית אותו אתם מבקשים לטפח, ואף נושא עמו מטען חורג של משמעויות דה-הומניות. אל תלקו בכִּיב הכַּכֶבֶת.

מודעות פרסומת

2 תגובות

  1. רעיון יפה, אבל לגבי לייבוביץ לא דייקת. הוא ממש לא הזניח את המלחמה באלילות ובהאלהה של דברים, כמו המדינה, מקומות קדושים, קברי צדיקים, צדיקים בעיני עצמם ומה לא.. אבל זו בהחלט שאלה מעניינת מה הוא היה אומר על המגמות הפוסטהומניסטיות שאתה מתאר כאן בפוסטים האחרונים.

מה דעתך?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s