הלנת גופות אדם: מדינת ישראל נגד היהדות?

הלנת גופתו של תושב אום אל-חיראן, יעקוב אבו אל-קיעאן, שדרס את השוטר ארז לוי ז"ל, היא המשך מטריד למגמה שהחלה בשנה שעברה בחסות אינתיפדת המקדש (כן, לא "גל טרור", לא "אינתיפאדת יחידים", אלא מהומות שהחלו במידה רבה לאור ההתססה של ח"כים יהודים בנושא הר-הבית), המטילה קלון על מדינת ישראל ומהוה חילול ה' חמור, דבר האמור להטריד את אזרחיה היהודים של המדינה. לא אכנס

(מתוך אתר משטרת ישראל)

כאן לשאלה מדוע למרות שהחל מאשתקד מצויד כל שוטר במצלמת חזה, לא ידוע לי שהמשטרה ספקה צילומים מגובה הקרקע למה שאירע בפינוי הכפר הבדואי, אלא רק צילום אויר. לא אשאל גם האם לאור היעדר צילומי הקרקע של האירוע באום-חיראן, מטרת הוספת מצלמת החזה לשוטרים, שהשר ארדן מעיד (בגאוה לא ברורה) שאינה קיימת באף משטרה אחרת בעולם, אכן יועדה להגברת אמון הציבור, או שהיא צעד 'חדשני' נוסף בטשטוש ההבדל בין שוטר אנושי לשוטר רובוטִי דמוי-אדם (רובוקופ), שתיעוד ואיסוף יהיו חלק עיקרי במשימתו; שִפטו בעצמכם. אתמקד כאן בעיקר בחומרתה של מדיניות הלנת הגופות.

הלנת גופות המחבלים: מדיניות חולנית

לאחר הפיגוע הנורא שהיה בטיילת ארמון הנציב לפני כשבועיים, נודע כי גופת המחבל לא תוחזר למשפחתו. איני יודע אם משמעות הדבר היא שהגופה תקבר או תולן במקרר, אך הדבר אינו מובן מאליו. שכן אחת ההחלטות התמוהות שיישמו כוחות הבטחון בהנחיית הדרג המדיני (ובייחוד לאור עמדתו של השר לביטחון-פנים, גלעד ארדן) החל מהחורף שעבר היתה מדיניות הלנת גופות מחבלים. הכוונה היתה למנוע הסתה קיצונית שתיאמר בהלוויות של המחבלים הללו, אולם מסתבר ש'גל' הטרור דוקא הלך וגבר. ביולי 2016 נתבשרנו על הקמת 'בית קברות למחבלים' בישראל, שהיה אמור למנוע את הלנת הגופות במקררים, אך עלול דוקא לעודד טענות פלסטיניות לגבי קצירת איברים.

בית הקברות למחבלים בירושלים

בית הקברות למחבלים שהוקם בירושלים (צילום: חדשות 10)

החזקה בגופות אדם כחלק מניהול מו"מ בעת מלחמה מול מדינת אויב היא דבר אחד, והלנת גופות של אוכלוסיה אזרחית המצויה דה-פקטו בשליטתנו הבטחונית היא דבר אחר לגמרי. יש להבחין בין הרשות הפלסטינית בעזה, במצב בו היא מחזיקה בחיילינו (או בגופותיהם), לבין הרשות הפלסטינית ביו"ש, עמה אנו מצויים בשיתוף פעולה בטחוני-אזרחי שוטף. אפשר להתנות קיום הלוויות מחבלים בביצוען בפורום מצומצם, בלי להגרר לברוטליות של הלנת גופות מיותרת. כשמדובר באזרחי המדינה, הדבר חמור שבעתיים.

למעשה, מדיניות הלנת גופות המחבלים לא צמצמה את שפיכות הדמים, וטענה זו אינה ענין של ויכוח בין ימין ושמאל. נראה, אדרבה, שמדיניות הלנת הגופות תדלקה במידה רבה את הגל השני של אינתיפאדת המקדש. אנו נוטים לשכוח היא שבתקופת כהונתו של נתניהו כראש ממשלה משנת 2009 עד אמצע 2014, כמות הנפגעים ביהודה ושומרון היתה נמוכה מאד ביחס לאינתיפאדות הגדולות שידענו קודם לכן. לעומת מאות רבות של אזרחים הרוגים בשנה בימי 'חומת מגן', היו בכל התקופה דלעיל עשרות בודדות של קורבנות טרור בקרב אזרחים יהודים. כמו כן, עד השנתים האחרונות הפיגועים לא בוצעו על ידי נשים ונערים. מה נשתנה בעת האחרונה? האם אכן הגיח לו 'גל' מסתורי ובלתי-מוסבר, או שיש לנו בו חלק כלשהו ביצירתו? דומה שיש כאן שילוב ידיים חולני בין ארגוני המקדש (שאיני מזלזל בזוך כוונותיהם) לבין מגמה פוסט-הומנית (זכרו גם את הרובוקופ דלעיל) הרוכבת בציניות על הלם הטרור.

מכל מקום, מטרת ביקור חברי הרשימה המשותפת אצל משפחות המחבלים בשנה שעברה היתה נסיון להסדרת החזרת גופותיהם, צעד שמסתבר שהיה עשוי לחסוך לנו יתומים יהודים רבים. אולם בחסות העמידה (המיותרת) של הח"כים הללו לזכר המחבלים, מיהרו ח"כים בימין לנסח את 'חוק ההשעיה', שבינתיים אושר. חטאם הגדול של הח"כים הערבים בעיני יוזמי החוק, כך נראה, היה עצם העלאת הטענה לפיה אחד ממנועי 'גל הטרור הבלתי-מוסבר' הוא מדיניות ההלנה של גופות מחבלים. במקום להודות להם על כך, אנו סותמים את אזנינו, גם בפני המסורת היהודית שלנו. כך קורה גם לנוכח הנפת דגלי פלסטין בהפגנות בואדי-ערה אתמול, שבצדק אינן מעוררות אמפתיה מצד אזרחי ישראל היהודים.

הלנת גופות: מדינת ישראל נגד היהדות?

בהלנת גופות המחבלים יש טעם לפגם מבחינה יהודית בפרט ואנושית-כללית בפרט. בני אדם חיים אינם גל ("גל טרור"), וגופות-אדם אינן חלקיקים. טוב יעשו שרי הממשלה המכנה עצמה יהודית ו'לאומית' אם יפנו לתנ"ך, שם כתוב שהאדם נברא בצלם-אלהים (בראשית א, כז), ועל כן יש גבולות מוסריים לביזוי צלמו:

וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ, לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, כִּי קָבוֹר  תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה.(דברים כא, כב-כג)

יוּתן אל לב: הפסוק מורה "איש", לא "מאחיך", לא "כמוך". כל אדם, ואפילו מחבל נתעב. האם ממשלת ישראל אינה רואה את החוק המקראי כבעל תוקף? מה אפוא פשר הצליבה המודרנית הזו? מי יודע. הרי ככל שזה נוגע להקמת בית-מקדש, הממשלות האחרונות רואות עצמן דוקא כמחויבות לחוק המקראי ככתבו באופן פונדמנטליסטי למדי. בענין בריאת האדם בצלם אלהים, עקרון החקוק על שער הכניסה לתנ"ך, הן מגלות לפתע גמישות מפתיעה.

מבחינה מעשית, אנו הרי לא מוכנים שגופות חיילינו יולנו על ידי אויבינו. ואולם האדישות הישראלית כלפי הלנת גופות מתים, אשר באה לידי ביטוי בזמנו בקיום תערוכת 'אולם הגופות' (שכונתה משום מה 'עולמות הגוף'), אינה מנת חלקם של הפלסטינים, ונדמה לי שיש לנו מה ללמוד מהדתיוּת שלהם (וגם מהחרדים שלנו, שהתנגדו לקיום תערוכת אולם הגופות) בענין זה, לגבי ערך כבוד-האדם. החברה הישראלית עיוורת לכך שהלנת גופות מתים היא הליך מקומם בצורה יוצאת-דופן מבחינת הצד הפלסטיני, שמעמד הדת (כלומר חוקי האסלאם) במרחב הציבורי שלו גבוה מהנהוג בחברה הישראלית.

ללחימה, נוראה ככל שתהיה, יש גבולות גזרה מסוימים שהחציה שלהם נתפסת על ידי הצד השני כחציית גבול. לצד הלנת גופות אדם, כך נתפסה גם הפעולה ה'הרואית' של כוחותינו בשנה שעברה

מבצע למעצר מחבל בבית החולים בחברון 12 נובמבר 2015 (צילום מסך ,

הפעולה בחברון אשתקד – חציית קו אדום בין המרחב הצבאי לאזרחי (מתוך אתר וואלה)

במעצר מבוקש פלסטיני בחברון תוך התחזוּת ליולדת, תוך הריגת אחיו, וכל זאת במרחב האזרחי של בית-חולים. האם 'זרוענו הארוכה' לא היתה יכולה לחכות כמה ימים עד שהמבוקש יצא מבית-החולים? או-אז, לא היינו צריכים להפר את הנורמה האתית הבסיסית המדירה בתי-חולים ממרחב הלחימה, ולא היינו צריכים לסכן אזרחים בפעולת המעצר. ואחר כך כמובן הופתענו והזדעקנו כשאמבולנס פלסטיני לא הגיש עזרה לנפגעי פיגוע ליד עתניאל הסמוכה.

כדאי שאזרחי ישראל ידעו שבחסות המגמה הנוכחית המפוררת את אנושיותה של מדינת ישראל, השיטות הנלוזות הללו יופנו בסופו של דבר פנימה, אל אזרחי ישראל. הראשונים, כפי שאנו רואים כעת לגבי הלנת גופות אזרחים, הם אזרחי ישראל הערבים. אך כשיוצג (בגאוה) המזל"ט המשטרתי החמוש הראשון והרובוקופ הראשון, יהיה אולי ברור לרבים שההבחנה הראויה בין המרחב הצבאי לאזרחי היתה רופפת למדי, ושהרס אנושיותה של ישראל והדמוקרטיה בשם דוֹגמת ה'חדשנות' המפוקפקת לא היו רעיון טוב. או אז, יגלו מבזי הממלכתיות (מימין ומשמאל), תומכי 'חוק ההדחה' ומחרפי בית המשפט העליון ומערכת המשפט, שכשהם יזדקקו לסעד כבר לא יהיה מי שיגן עליהם. מה שבטוח, המדינה הפוסט-הומנית והלא-דמוקרטית שתשאר כאן ודאי לא תהיה ראויה לשם 'מדינה יהודית'.

מודעות פרסומת

6 תגובות

  1. ה'יהדות' מתירה גם (ואפילו מורה על) מינוי מלך. שנמליך עלינו מלך? כך גם לגבי פוליגמיה ולגבי נושאים נוספים. ספציפית, לאיזו מקור אתה מתכוון לגבי הלנת גופות, ובאיזה אופן אתה רואה את יישומו החיובי במקרה זה?

    1. תראה, נדב, הנושא של קבורה לא מצליח לרגש אותי מפאת זאת שהמת אינו סובל. ואיני מתרגש ממשפחתו בעניין שהרי הוא לא רכושה וכדומה. בכל אופן, הערתי באה נגד הטיעון שלך שמדינת ישראל היא נגד היהדות (ההלכתית או המסורתית, אם אני מבין נכון).

      לגבי מקורות, "אבל לצורך דברים הכרחיים לכבודו של המת מותר להלינו, שאם צריך להמתין כדי להביא לו תכריכים וארון, או כדי להודיע לקרוביו, מותר להלינו. וכן כשנפטר בערב, וצריכים כמה שעות כדי לפרסם את מועד הלווייתו כדי שמכריו יוכלו ללוותו, מותר לדחות את הלוויה ליום המחרת (שו"ע יו"ד שנז, א).
      ויש אומרים שאף שלכבוד המת התירו להלין, זהו בתנאי שלא יעברו יותר מעשרים וארבע שעות מרגע הפטירה ועד הקבורה (שו"ת דברי מלכיאל ב, צה). ולצורך גדול מאוד נוהגים להקל גם יותר מעשרים וארבע שעות, אבל אין מלינים יומיים". http://www.yeshiva.org.il/midrash/7670.

      1. מאידך מבחינה שמרנית אני רואה בעיה בהתערבות המדינה בנושא הזה ובפגיעה במסורת ובחופש הדת. אומר את האמת, איני יודע מדוע המדינה מתעקשת להחזיק בגופה. ייתכן שהיא צודקת וייתכן שהיא טועה. אולם אני משער שהיא מצהירה שמה היא עושה הוא מוצדק ולכאורה גם תקף לפי היהדות. ולי אין די נתונים להתווכח עם זה. אי לכך, העניין לא כה מעסיק אותי. סליחה.

  2. אז מה אתה בדיוק מצפה? שנשתוק מול ההסתה הפרועה בהלוויות? שנמחק את הציפייה לבניית בית המקדש מהסידור? ואולי פשוט נקפל מזוודות ונעזוב?

  3. גרשון, הוגים עכשוויים בפילוסופיה של המוות חלוקים על קביעתך שהמת אינו חש דבר. כמו כן, המקורות ההלכתיים שהבאת מדברים על הלנה קצרה של המת, לא על הלנה של שבועות רבים, והרי על כך היה מדובר בשנה שעברה. גם במקרה דנן, אלמלא עתרו כמה גופים לבג"צ, סביר להניח שזה גם מה שהיה קורה. בכל אופן, אין מדובר על זה ש"המדינה מתעקשת": בשנה שעברה כשהסתבר שהלנת הגופות אחראית במידה רבה להסלמה, ראשי כוחות הבטחון הביעו התנגדות למדיניות זו, ולכן הוקם בית הקברות למחבלים. משה – עיניך הרואות שההלויה של אל קיעאן עברה בשקט. וגם אם לא כך היה המצב, נזקי הלנת הגופות גדולים בהרבה. לגבי בית המקדש, ראה הרשומה על 'אהבת המקדש' אליה הפניתי.

מה דעתך?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s