חינוך

הכותל הקרטזיאני

הכותל הקרטזיאני, או: "יהודי לא מגרש יהודי" מהעולם הזה

משקפי/קסדות המציאות המדומה הם גילום טכנולוגי למתודת הספקנות הרדיקלית של דקרט, ולמעשה מעודדים את תחושת הספקנות הקיצונית הזו לגבי קיומה הריאלי של המציאות. מי שישתמש בקסדות הללו אמנם יקטין את תחושת המציאות הברורה ואת הודאות לגבי קיומו הגופני והחברתי גם בשאר חייו.

לכן, לאור הכנסת קסדות המציאות המדומה לכותל המערבי לאחרונה, וכל עוד לא יוצאו משם הצעצועים הבעייתיים הללו אני מציע להעניק לכותל המערבי את השם "הכותל הקרטזיאני" (כלומר, של דקרט). אגב, הכותל המערבי עומד בענין זה בגאוה מפוקפקת מאד לצד תחומים אחרים דרכם מנסים להכניס את קסדות ה-VR, כמו פורנו (ראו כאן). אפשר אף להציע להחרים את ההגעה לכותל המערבי, כל עוד נמצא הצלם בהיכל. אפשר גם לתהות באיזו זכות אנו מדברים בפני אונסק"ו על זיקה הסטורית בלתי מעורערת של העם היהודי לא"י, ירושלים והר-הבית, בזמן שאנו מאפשרים לגורמים מפוקפקים להכניס לכותל המערבי טכנולוגיה שכל מהותה הוא ערעור על רעיון המציאות החיצונית האובייקטיבית המשותפת לבני האדם.

המשך…

מודעות פרסומת

בלי אנושיות אין חינוך

מאמר דעה זה פורסם בקשר עין, גליון 258, אפריל 2016, עמ' 74–75. בגליון, שכותרתו היא עתיד החינוך? e-ודאות, כלולים 33 מאמרים מאת הרב שי פירון, פרופ' יזהר אופטלקה, ד"ר הגר גלברד שגיב ואחרים, ומומלץ בחום לקראו במלואו. דומה כי קו פרשת המים נסוב על השאלה האם עלינו לדבוק באנושיותנו ולהתעקש על אנושיות ילדינו, או שעלינו 'להכין' את ילדינו לעולם פוסט-הומני, תוך ויתור מוחלט מראש על המאמץ לשמור על אנושיותם ואנושיות החברה שלנו. אני תקוה שבכל זאת נשכיל לבחור בחיים אנושיים.

המשך…

ראיון עם פרופ' הילרי פָּטְנם על 'פילוסופיה יהודית כמדריך לחיים'

בין הגות יהודית לדאגה לזולת: ראיון עם פרופ' הילרי פָּטְנם על ספרו 'פילוסופיה יהודית כמדריך לחיים'

לפני כחודש (13.3.2016) הלך לעולמו אחד מגדולי הפילוסופים במחצית השניה של המאה העשרים: הילרי פטנם (Hilary Putnam). הילרי ז"ל נולד בשיקגו בשנת 1926, וכתב על בעיות רבות בתחומי הפילוסופיה של המדע, הלשון, הלוגיקה והתודעה (mind), בעיקר באוניברסיטת הרווארד. לעיסוק בהגותו של פטנם הגעתי דרך מחקריו על הפרגמטיזם האמריקאי ודרך הפילוסופיה העצמאית שיצר, הנתפסת כזרם הריאליסטי בניאו-פרגמטיזם (אף שכפי שתקראו בהמשך, פטנם הסתייג מהכינוי 'פרגמטיסט').

המשך…

טכנולוציה? לא בבית ספרנו

הפוסט-הומניזם בבעיה. איך משכנעים כשמונה מיליארד בני אדם שחייהם בצורתם הנוכחית הינם מקרה או טעות אבולוציונית, ומוטב להמירם בחיים לא-אנושיים, שאינם כרוכים בבחירה, באחריות, באינטראקציה אנושית עם הזולת, בהרכב גוף-נפש הוליסטי? המאמץ האינטנסיבי שאנו רואים בישראל בתחום הפוסט-הומני כנראה די דומה למה שמתחולל במקומות אחרים בעולם. אז אין לנו שליטה על כל מה שקורה בעולם, אך מחובתנו לעמוד על המשמר מול מי שמבקשים להמירנו ו'לשדרגנו' כאן, במקום מגורינו.

המשך…

תוכנית 'אהבת המקדש': מה לזה וליהדות?

השבוע נכנסה בִתנו לכיתה ב' בבי"ס ממ"ד בירושלים. במסגרת זאת היא קיבלה יומן שנתי, ובסופו 'תעודת הערכה' שאחד ממרכיביה הוא 'אהבת הארץ והמקדש'. לתומי חשבתי שתורת ישראל מצוה אותנו לאהוב רק שתי ישויות: בני אדם ('ואהבת לרעך כמוך', יש המפרשים זאת באופן צר יותר, כמוסב על עם-ישראל) והקב"ה. משום מה החליט מאן דהוא לסלף את כוונת התורה. אולי יש יותר מדי אהבה בעולם, וצריך 'לפזר' אותה על דברים נוספים מלבד אנשים והאל. לי זה נראה לא רק מופרך, אלא גם מסוכן, בעידן בו מנשבות רוחות בתר-אנושיות רעות. הנה נוסח הפניה ששלחתי לפיקוח הארצי על החמ"ד (חינוך ממלכתי דתי).

המשך…

מכתב פתוח לשר החינוך: שעת כושר לתיקון

מה אפשר ללמוד על מערכת החינוך מתוך מבט עליה 'בגובה העיניים'?

שר החינוך הנכנס, ח"כ נפתלי בנט, שלום וברכה.

הרשה לי לעסוק כאן לא בתהליכים ניהוליים גדולים, אלא ב'משתמשי הקצה' של מערכת החינוך. כאיש היי טק ותיק אתה ודאי מודע לצורך לתכנן בדקדקנות את הישׂימוּת של מערכות לטובת משתמשיהן. בבתי הספר בישראל מלמדים ומחנכים, לומדים, מתחנכים ועובדים כמעט רבע מתושביה, אבל נראה כי אין מרבים לבדוק את 'חוויית המשתמש' שלהם ולתת דין וחשבון עליה.

בכוחך לשנות זאת. בוא אל השטח ו'היכנס למבוך מהסוף', בנעליהם של 'שחקני מפתח' בבית הספר: תלמידים, מורים ומחנכים, יועצות, מנהלים וגם שומרים ועובדי ניקיון. ודאי תסכים שבמערכת זו ריבוי המשימות, המוטלות על אנשים רבים, הוא מוגזם ביחס לזמן ולמקום העומדים לרשותם. יש הרבה מה לשפר, וביכולתך לאפשר ולהנהיג זאת. הנה כמה נקודות השוות התייחסות (יש כמובן נושאים חשובים אחרים).

המשך…

כמה רשמים מ'פאידאה' בשבדיה ומחשבות על החברה הישראלית

השנה אני מלמד שני קורסים במכון פאידאה (Paideia) בסטוקהולם. המכון אינו אקדמי במובן הרגיל של המילה, אך הקורס הנלמדים מוכרים לתלמידים להשלמת MA באוניברסיטת היידלברג. התלמידים, צעירים מרשימים מאד ומלומדים, באים מרקעים משפחתיים יהודיים מגוונים (לאו דוקא במובן ההלכתי המסורתי), ומטרת המכון היא להעמיק את יכולתם לפעול ולהנהיג בקהילותיהם מתוך רוח של זהות יהודית פלורליסטית. בנובמבר לימדתי קורס מבואי מרוכז בן שבועים על הגות יהודית בימה"ב, וכעת אני מלמד קורס מבואי על הגות יהודית בעת החדשה. התלמידים, כעשרים וחמישה במספר, מגיעים ממגוון ארצות אירופה, מארמניה ועד ספרד, מרוסיה ועד אנגליה, וזו חוויה מרתקת בעבורי.

המשך…