צדק חברתי

ימין ושמאל: לעִנין מה?

ימים קשים עוברים על העולם הזה: בסוריה מתרחש כבר שנים טבח נוראי, שמגיע כמעט לממדי השואה הארמנית, ובימים האחרונים התבשרנו על שיא (או שפל) נוסף בטבח האיום הזה, ויש לקוות שמנהיגי העולם לא יפעילו כלפיו את מדיניות היד הנעלמה.

לצד זאת, מתרחש בישראל תהליך פירוק שיטתי ששפיכות הדמים גלומה בו עדיין רק במובלע: ראש ממשלת ישראל ושלוחיו עמלים על פירוק השידור הציבורי. צעד חמור מאד, לא רק בגלל שרה"מ נמצא בניגוד עניינים חמור (הוא מוטב של עיתון שהוא מוטב של מצב שבו תקטן עוד יותר התחרות בתחום התקשורת בישראל) אלא כי פירוק השידור הציבורי משמעותו היא ששידור ציבורי איכותי המנסה לשפר ולתקן ולבקר את הטעון שיפור, לא יהיה חופשי לומר את דברו, אלא יהיה כפוף לאינטרסים מסחריים ולבעלי הון. וזה, במצב שבו ברור לכולנו שחופש הביטוי ב'שוק החופשי', כלומר ברשתות החברתיות, דומה יותר ויותר לדיקטטורה. אריאל סרי-לוי הגדיר יפה את האיזון הראוי בין השידור הציבורי לבין התחום הפרטי:

המשך…

הכנסה בסיסית לכולם – האמנם?

בעת האחרונה עולה הרעיון שמדינות מפותחות יספקו לכלל אזרחיהן קצבה או 'הכנסה בסיסית אוניברסלית' (Universal Basic Income, או UBI; להלן הב"א) שאמורה לאפשר קיום במצב שבו אלגוריתמים ורובוטים דמויי-אדם (humanoids) עלולים לדחוק בתוך שנים לא רבות חלק עצום של בני-האדם משוק העבודה (התחזיות אינן נופלות מעשרות אחוזים). הבה נזכיר למי שחושבים שמדובר בתחזית מופרכת, כי היפנים הכריזו שבכפר האולימפי בטוקיו בשנת 2020 לא יהיו בכלל עובדים אנושיים, רק רובוטים. אם נשים רגע בצד את השאלות לגבי האם ראוי שמקצועות מסוימים (אותם אני מכנה 'מקצועות מוכווני-אדם') יוחלפו בידי רובוטים דמויי-אדם, לגבי הקשר בין עבודה ומימוש עצמי, וסוגיות חברתיות נוספות, עדיין עולה השאלה: האם רעיון ההב"א הוא ריאלי ויש לו קיימות כלכלית? האם מדינות יוכלו להתקיים כך?

המשך…

הוֹי האומרים 'היכל יֵצלם'

לאחרונה עלתה לכותרות סוגיית היחס לזקנים בבתי אבות ממשלתיים, וליתר דיוק התעללויות ויחס מחפיר כלפיהם. טוב שמתעוררת מודעות ציבורית לנושא חשוב זה. אלמלא שלטה בישראל ההֶפְחֵרוּת, מה היה עלינו לעשות? לממש את הצו המוסרי האמור בעשרת הדברות: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ 11). לפי התורה זו גם ערובה לאריכות ימים ("לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ", שם), כי היחס שאנו מעניקים להורינו, הוא כנראה גם היחס שיעניקו לנו ילדינו כשנזקין.

המשך…

אנושיות, טכנולוגיה ופוסט-הומניזם

האם עלינו להשתמש בכל טכנולוגיה חדשה ולהטמיעה בחיינו? האם ישנן טכנולוגיות ששימוש בהן יפגע משמעותית באנושיותנו? מהי בעצם אנושיות, וכיצד מעיב עליה הפוסט-הומניזם? האם ובאילו תנאים עלולה להתפרק הדמוקרטיה? מהן הבחנות היסוד העקרוניות הקשורות לנושא זה, שחלק מהן כיום מטושטש למדי? האם וכיצד נוכל לשמר את אנושיותה של החברה בה אנו חיים, ולהעניק לנכדינו סיכוי ליהנות מהחיים האנושיים להם זכינו אנחנו? על כל אלו ועוד  אדבר מחר במכון הישראלי לדמוקרטיה, בהרצאה שכותרתה לעיל.

המשך…

בטון-שלטון: על ההֶפְחֵרוּת

ארוע קריסת החניון בת"א שאירע היום הוא מצער מאד, ואני מתפלל מעומק הלב להחלמת הפועלים הפצועים ולהצלת חמשת הלכודים, נכון לשעה זו. כמה שאלות עולות בהקשר זה לגבי אחריות רשויות המדינה ביחס לשלום פועלי הבנין ורווחתם, שהם כידוע 'פועלי ציון' של העת הזאת. למרבה הצער נראה שלגבי נושאים מסוימים המדינה טומנת את ראשה בחול, ובנושאים אחרים נראה שהיא מטה כתף נדיבה מדי לעזרת הקבלנים, אך בשני מקרים אין היא ממלאת את תפקידה הראוי.

המשך…

'וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ' (על הפוקימון גו)

פוקימון גו, יישום המציאות הרבודה החדש המופעל באמצעות הטלפון החכם, זוכה לקמפיין עולמי וסיקור-יתר תקשורתי. ואולם אפשר גם לתאר את סוג המשחק הזה על פי דברי הנביא ירמיה: "וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ" (ירמיה ב, ה). הבל, כפי שניסח זאת ראש הממשלה לפני כמה ימים, הוא בפשטות 'אויר חם'. דבר שאין לו קיום ממשי ומתמשך. זהו תיאור לא רק ליצורים הוירטואליים הללו, אלא גם לטפשות הגלומה שבמרדף אנושי אחרי הבל. טפשות אנושית היתה כמובן לאורך כל ההסטוריה, אבל נדמה שכעת היא מגיעה לשיאים חדשים.

המשך…

יהדות, חברה, כלכלה ומדינת ישראל: מבט מהזוית הפרוטסטנטית והקתולית

במאמר שפורסם עתה בכתב העת דעות של תנועת נאמני תורה ועבודה, ביקשתי לבחון את נושא יחסי היהדות והדמוקרטיה, או הדת והמדינה, דרך המבנים הפוליטיים הנוצריים העיקריים באירופה ובארה"ב: הקתולי והפרוטסטנטי. בראשון, הערך העליון הוא השוויון, ולפיכך למדינה יש אחריות לנעשה בה, בראש ובראשונה ברמת הרווחה הכלכלית של אזרחיה. בפרוטסטנטיות, הערך העליון הוא החירות ומכאן התפיסה שיש להמנע ככל האפשר מהתערבות במרחב האזרחי.

המשך…