מאגיה

תום העצמאות?

פרשת אמוֹר: המקלל ותגובת משה – תלות בידע על-אנושי או הכרעה אנושית? (פורסם ב'שבת שלום', פרשת אמור התשע"ו)

תום העצמאות ונסיגה למאגיה?

עם שוך עשן המנגלים, אפשר לומר שחלק משמעותי מאנושיותנו הוא השימוש בהגיוננו העצמאי לגבי החלטות חשובות בחיינו, ואת זאת מניח הפסוק "ועשית הישר והטוב" (דברים ו יח). כך גם בחיי הציבור, למשל בהכרעות של מנהיגות דתית לגבי הלכה, וכפי שכתב חותני פנחס שיפמן 'איש ההלכה נדון לחירות': הכרעות הלכתיות אינן אלגוריתם, כשם ש'סברא' ו'שכל ישר' אינם עניינים שאפשר להצרינם

פרופ' פנחס שיפמן: איש ההלכה נדון לחירות

לכדי נוסחא פשטנית.[1] הכרעותינו תלויות ערכים, נסיבות, וראיית-פנים שאיני רואה דרך להצרין אותם מבלי לאבְּנם ולהפכם לאליל. העובדה שלצד כל האפליקציות הקיימות טרם ראינו אפליקציה המספקת הכרעה הלכתית אוטומטית (יש בכל זאת הבדל בין זה לבין שו"ת-מִסרוֹן), מלמדת אולי שהשפיוּת טרם נדדה סופית ממקומותינו. אבל לו נתקלתם בדבר כזה, מה הייתם חושבים?

המשך…

מודעות פרסומת

התשובה: מאג-יה ברשות התורה

"שוטפים הם זרמי התשובה, הפרטית והכללית, דמיונם כגלי שלהבות שעל גוף השמש, אשר במלחמת-עד הם מתפרצים ועולים… אין כח לקלוט את ההמון הרב של הצבעים הרבים אשר לשמש הגדולה הזאת… מפני שהם באים ממקור החיים בעצמם." (ראי"ה קוק, אורות התשובה, ד, א')

1. מבוא

ימי חודש אלול מסמנים ביהדות את חשיבותה ותפקידה החיוני של התשובה בתיקון וחידוש האדם והחברה. דבריו של הראי"ה קוק המצוטטים למעלה מראים את הכח האונטולוגי המיוחס לה בחשיבה היהודית הקבלית המודרנית, אך בשורות הבאות נווכח כי כבר במקרא עוצמתה רבה מאד. אמנם, בשמה "תשובה" לא נודעה במקרא והיא מצויה בהטיות שונות של הפועל שו"ב (ראו למשל ירמיה ג' 7, 22), אך היא מן המושגים היסודיים ביותר במחשבת המקרא.

המשך…