מוות

ההאמנוֹת בנושא המוות והאלמוות במשנת רח"ה במבחן ההכרעה ההלכתית

קוראיו המעולים, הספורים והמסורים של אתר זה ודאי שמו לב שסוגיית ההאמנוֹת (beliefs) בנושא החיים והמוות תופסת מקום לא מבוטל במחשבותיי. הדבר נובע במידה רבה ממאמר עליו עבדתי בנושא זה, בעקבות כנס על פילוסופיה של ההלכה והמוות במכון ון-ליר, בו הרצתי בנושא. במשך תקופת הכנת המאמר קראתי חומרים מרתקים בסוגיית המוות והאלמוות. תוצאת תמונה עבור הרב חיים הירשנזון

המאמר עוסק במשנתו של הרב חיים הירשנזון (צפת 1857 – ניו-ג'רסי 1935), איש הלכה מרתק שעבודת הדוקטור אותה אגיש בקיץ נסובה (גם) עליו. המאמר מתחקה אחר ההאמנות בהן החזיק רח"ה בנושא החיים (או המוות) שלאחר מיתת הגוף, ומסתבר שכמו רבים מאתנו, הוא החזיק בהאמנות סותרות. על כן בוחן המאמר את הכרעתו ההלכתית בסוגיית ניתוחי מתים בשביל לברר איזו האמנה היתה חשובה לו יותר.

המאמר ראה כעת אור בשם: 'ההאמנוֹת (beliefs) בנושא המוות והאלמוות במשנת הרב חיים הירשנזון במבחן ההכרעה ההלכתית', דעת 83 (2017), עמ' 337—359. למעוניינים לעיין, ראו כאן.

על 'הבסת המוות' כהבסת האדם: על סוֹפיוּת ואנושיוּת

בני האדם מחדשים בעבודתם-הם מציאות, הגורמת במידה הולכת וגוברת לשעבודם.

(תיאודור אדורנו ומקס הורקהיימר, אסכולת פרנקפורט: מבחר, תרגם דוד ארן, בני ברק 1993, עמ' 75)

בספרו הקודם, קיצור תולדות האנושות, תיאר פרופ' יובל נח הררי את האבולוציה של ההסטוריה האנושית – המהפכה הלשונית, החקלאית, המדעית והתעשייתית – והביע חשש כבד לגבי עתיד האנושות: "האם יש דבר מסוכן יותר מאשר אלים חסרי סיפוק וחסרי אחריות שאינם יודעים באמת מה הם רוצים?" (עמ' 416).

המשך…